סבח ואח' נ' אחיטוב-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

בבקשה להורות למומחה בית המשפט להתעלם ממכתב ב"כ התובעים

המבקש (הנתבע 1) מבקש להורות למומחה בית המשפט להתעלם ממכתב שהפנה אליו ב"כ התובעים (המשיבים 1, 2) ביום 16/5/12 ומפסק דין של בית משפט השלום בחדרה, בתיק אחר, אשר צורף למכתב.

עניינה של התביעה בנזקים חקלאיים בגין הצפות מי גשמים. הצדדים חלוקים, בין השאר, לגבי הגורמים להצפות, האחראים להן והערכת הנזקים.

בהסכמת הצדדים, מינה בית המשפט את השמאי החקלאי, מר דב סומפולינסקי, כמומחה מטעמו לצורך הערכת הנזקים.

ביום 16/5/12 פנה ב"כ התובעים במכתב למומחה בית המשפט, והעביר לעיונו פסק דין של בית משפט השלום בחדרה, העוסק בתביעה בגין נזקים חקלאיים שנגרמו בעקבות הצפות, בקרבת מקום וזמן לאלה הנידונים כאן. התובע שם היה אחר, אך הנתבע שם הוא הנתבע גם כאן (המבקש) ואף הצדדים האחרים כאן, היו צדדים גם להליך שם.

במכתבו של ב"כ התובעים למומחה הוא קובע, כי הסוגיה שנידונה בבית המשפט בחדרה "זהה לזו שבנדון", תוך הפניה מפורטת לממצאים שקבע בית המשפט שם, לרבות בעניין הגורמים להצפות, חלוקת האחריות, ממצאי מהימנות, ואף ממצאים לגבי נושאים אשר המומחה מטעם בית המשפט כאן נתבקש לחוות דעתו בעניינם, וממצאי העדפת עדויות המומחים מטעם התובעים שם, אשר נתנו חוות דעת בנושאים אלה מטעם התובעים גם כאן.

הנתבע נזדעק, והגיש את הבקשה דנן בה טען, כי פניית ב"כ התובעים למומחה בית המשפט כאמור, מהווה ניסיון נפסד להשפיע על חוות דעתו ולפגוע בניטראליות שלו, באמצעות פסק דין שניתן בתיק אחר ואשר על קביעותיו הוגש ערעור. המעשה עלול להשפיע על עבודת המומחה, ויש בו משום שיבוש הליכי משפט.

בתגובתם לבקשה הפנו התובעים להחלטתי בעניין מינוי המומחה שם נאמר: "כל אחד מב"כ הצדדים יעביר למומחה נתונים מטעמו, עם העתק לצד שכנגד, לרבות כתבי הטענות שהוגשו בתיק וחוות הדעת השונות אשר הוגשו מטעם הצדדים". לתגובתם צרפו את פסק הדין של בית המשפט בחדרה תוך מתן הסברים, פרשנות והפניות נרחבות ומפורטות לסוגיות אשר נידונו והוכרעו שם ואשר נמצאות על המדוכה גם לפני. לשיטתם, ההחלטה למינוי המומחה לא הגבילה אותם בעניין המסמכים שהם רשאים למסור לו, אין איסור על המצאה של "הלכות משפטיות" ואין פסול בכך שהמומחה יסתמך עליהן.

דיון והכרעה

על פי הלכה מושרשת, ""פסק דין", מהווה "עדות סברה" בהליך אחר, בכל הקשור לאמיתות תוכנו, אלא אם קיימת הוראת חוק האומרת אחרת... ממצאים וקביעות של בית משפט בפסק דין, נחשבים ל"עדות סברה" כאשר מבקשים לעשות בהם שימוש כראיה בהליך אחר..." (יעקב קדמי, על הראיות, הדין בראי הפסיקה, מהדורת תש"ע-2009, חלק שני, פרק שביעי, סימן רביעי, בעמ' 754, 755)

עובדות שנקבעו במשפט קודם אינן אלא עדות שמועה, ומסקנות של בית משפט בהליך אחר אינן קבילות, בהיותן בבחינת סברה או חוות דעת. עדויות שמועה וסברה פסולות כראיה, אין להן מקום בבית המשפט, וכך גם פסק דין בעניין אחר.

ב"כ תובעים כושלים בחוסר הבחנה בין הגשת פסק דין לצורך ביסוס טיעון משפטי לבין הגשתו לצורך הוכחת עובדות ומסקנות. יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת מ' נאור בע"א 9817/02 נחום וינשטיין נ' ד"ר דוד ברגמן (16/6/2005):

"עיינתי בפסק הדין ובהחלטה ואולם דעתי היא כי לא ניתן באמצעות פסקי דין שניתנו בין צדדים אחרים להוכיח עובדות בהליך שבפנינו. לצורך הדיון יוצאת אני מן ההנחה שמדובר בפסקי דין חלוטים, אף שלא כך הוא. ואולם פסקי הדין לא הובאו כדי לבסס באמצעותם טיעון משפטי אלא כדי להוכיח עובדות (קיום קשר סיבתי בין ניתוח הלייזר לפגיעה בעין עם מיופיה גבוהה), וכזאת לא ניתן לעשות. פסק דין בענין אחד הוא עדות סברה לגבי ענין אחר. לעולם על השופט להכריע בדין על סמך הראיות המובאות בפניו. בע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים ממינהל נ' פולק, פ"ד כז (1), 768 הסביר השופט מ' לנדוי כי "במשפט השני ... רשאים הצדדים לפסק בו ייחתך הדין על-סמך המסקנות אליהן הגיע אותו שופט שבפניו התברר המשפט, ומסקנות אלה צריך שתהיינה מושתתות על עדויות שגבה אותו שופט עצמו"." (ההדגשה שלי - ע.ר.).

אמנם, אין עסקינן בהליך, בו קיים איסור בחוק להצגת חוות דעת מטעם הצדדים למומחה בית המשפט. אולם, פסק דין בעניין אחר איננו כולל נתונים מטעם הצדדים, איננו חוות דעת מטעם הצדדים, הוא לא נערך עבורם, ואין "מומחה" אשר יכול להעיד על נכונות הממצאים ותקפות המסקנות אשר נקבעו בפסק הדין האחר. על כן, פסק הדין האחר, ככל שמנסים להסתמך עליו כראיה לנכונות קביעותיו לגבי עובדות ומסקנות, כפי שעשו התובעים במקרה שלפני, אף איננו רלוונטי.

ולמרות זאת, עלולה להיות לפסק הדין האחר השפעה על מומחה בית המשפט, כאילו מדובר בקביעות "חזקות" מאלה של חוות דעת מטעם הצדדים, ואולי אף נופך מחייב. פסק דין נתפס, ובצדק, כקביעה מוסמכת ומחייבת של עובדות ומסקנות (ככל שמדובר בפסק דין חלוט ובמקרה הנדון אין הדברים כך). אך לא כל מי שאיננו מצוי בנבכי המשפט יודע כי תוקפו, בדרך כלל, הוא כלפי הצדדים לאותו משפט בלבד. חזקה על בית המשפט שידע להבחין בין ראיות קבילות לשאינן כאלה, לפסול את שיש לפסול ולהכריע רק על סמך הראיות הקבילות המובאות בפניו. לא כך הדברים לגבי מומחה מקצועי מטעמו, אשר איננו אמור לבצע אבחנות מסוג זה. לא מן הפן התיאורטי - אנליטי של האבחנה, ולא מן הפן הנפשי - היכולת להתעלם ממה שנדמה כהוראה מחייבת. על כן, כלפי המומחה מטעם בית המשפט, להצגת עדויות פסולות כאלה עלולה להיות השפעה על עצמאות חוות דעתו.

אין צורך בקיומה של הוראה מיוחדת אשר תמנע הצגת מסמכים בלתי רלוונטיים ובלתי קבילים בפני מומחה מטעם בית המשפט. אין לעשות כך בבית המשפט, וממילא אין לאפשר זאת בפני המומחה מטעמו. וביתר שאת אין לעשות כך, כאשר יש במסמכים כדי לפגוע בעצמאות שיקול דעתו של המומחה, באובייקטיביות והניטראליות הנדרשות ממנו.

בהיות פסק הדין של בית משפט השלום בחדרה בלתי רלוונטי ובלתי קביל, ונוכח ההפניות של ב"כ התובעים במכתבו לקביעותיו כאמור לעיל, אני בדעה כי להעברת פסק הדין בצירוף מכתבו של ב"כ התובעים, אכן עלולה להיות השפעה בלתי ראויה על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

אשר על כן אני מורה למומחה מטעם בית המשפט, השמאי מר דב סומפולינסקי, להתעלם לחלוטין ממכתבו של ב"כ התובעים אליו מיום 16/5/12 ומפסק הדין של בית המשפט בחדרה אשר צורף אליו.

מר סומפולינסקי מתבקש להודיע לבית המשפט, עד ליום 20/6/12, האם לדעתו, נפגעה יכולתו לתת חוות דעת בלתי תלויה לחלוטין במסמכים שהעביר לו ב"כ התובעים ובאמור בהם, על פי שיקול דעתו העצמאי בלבד.